בואו נטביע את השנאה הזאת באהבה בואו נטביע את השנאה הזאת באהבה (האהבה תשרוד עד הסוף), זה התור שלנו להטביע את חותמינו (עם המילים ועם
הידיים שלנו), אנחנו פותחים את זרועותינו לרווחה (שכן הוא אהב אותנו תחילה), שימעו את הזעקה החודרת דרך הדורות. מהדהד ממנה כאב ודמעות; שנגרמו
על ידי גברים עם מוחות בכלובים, הם לא יודעים רחמים ולא יראת אדוני. האנשים האלה אומרים "יעקב ננטש" ו "אנו נמצא את השלום רק אם כולם ימותו";
חייבים לזעזע את מה שנקרא 'הכנסייה' עד שיבינו שהם שירתו את אבי השקרים. היום שום דבר לא שונה מן העבר, השנאה רק למדה להתלבש טוב. הם אומרים
שכבר נסלח ליהודים אבל בכל זאת בואו נשליך את ישראל לעזאזל. האינטרנט שפעם היה תקווה לחירות הוא עכשיו הדרך משנאה למוות. אנחנו לא יכולים לשים
סוף לתקופה המטורפת הזאת אבל אנחנו יכולים לעמוד בפרץ. הגלים יעלו, ואין לנו תיבת נח. אבל בתוך החושך יש מגדלור, השם שמו, נסתתר בתוכו, האהבה
תגדל והפחד יתעמעם.

Let’s drown this hate in love Let’s drown this hate in love (love will last until the end), it’s our turn to leave a mark (with our words and
our hands), we open our arms wide (for he loved us first), resisting death welcoming live. There’s a cry cutting through the ages, echoing
pain and tears, caused by men with minds in cages, they don’t know mercy nor godly fear. These men say “Jacob is forsaken” and “we find
peace if they all die”. The so called church it must be shaken, to see they served the father of lies. Today it’s not any different, hate just
learned to dress quite well, they say “the Jews are now forgiven, but let’s send Israel to hell.” The World Wide Web once hope for freedom
is now the road from hate to death. We cannot end this crazy season but we can stand in the gap. The waves will rise, we have no ark.
But there’s a lighthouse in the dark, HaShem by name, let’s hide in him, love will grow and fear will dim

Let’s drown this hate in love Lasst uns diesen Hass in Liebe ertränken (Liebe wird bis zum Ende bestehen), es ist an uns, ein Zeichen zu
hinterlassen (mit unseren Worten und unseren Händen), wir öffnen unsere Arme weit (denn er hat uns zuerst geliebt), widerstehen dem
Tod, heißen Leben willkommen. Ein Schrei durchschneidet die Zeiten, hallt Schmerz und Tränen wider, verursacht von Menschen mit
gefangenen Gedanken, die weder Gnade noch Gottesfurcht kennen. Diese Menschen sagen: „Jakob ist verlassen” und „wir finden Frieden,
wenn sie alle sterben”. Die sogenannte Gemeinde muss erschüttert werden, damit sie sehen, dass sie dem Vater der Lügen gedient haben.
Heute ist es kein bisschen anders, Hass hat lediglich gelernt sich gut zu kleiden, sie sagen: „Den Juden ist jetzt vergeben, aber lasst uns Israel
zur Hölle schicken.” Das World Wide Web, einst Hoffnung für Freiheit, ist nun die Straße von Hass zum Tod. Wir können diese verrückte
Zeit nicht beenden, aber wir können in den Riss treten. Die Wellen werden steigen, wir haben keine Arche. Doch es gibt einen Leuchtturm
in der Dunkelheit, HaShem sein Name, lasst uns uns in ihm bergen, Liebe wird wachsen und Furcht wird verblassen